אלימות נגד נשים

לא אכביר במילים בנוגע לחומרת הבעיה של אלימות נגד נשים.
הרשו לי ,כגבר, לנקוט בגישה מעשית ולייעץ לכן בנושא.

אני מציע לאמץ גישה של ''אם אין אני לי מי לי''.
לא לסמוך על מוסדות. זה תמיד, בסופו של דבר, אישה מול גבר.
הציפיות שלי מהמשטרה הם שהיא ''תעזור'' כמו ברוב המקרים:
אחרי שהאישה תוכה, תאנס, או תרצח – תגיע המשטרה ותרשום דו''ח:
מי עשה למי – מה.
במקרים של אישה מוכה הטיפול של המוסדות רחוק מלהשביע רצון, גם אחרי השיפור הקל בנוהלי המשטרה בתקופה האחרונה.
במקרים של אונס – אם האנס לא מוכר לנאנסת ולא מהסביבה – צריך להחזיק אצבעות למשטרה שתצליח לתפוס אותו לפני שיאנוס עוד נשים.
במקרים של רצח נשים ע''י בני-זוגם המקרה קל במיוחד למשטרה. ברוב המקרים הרוצח מסגיר את עצמו או מתאבד – ואז תיק החקירה נסגר מהר.
הפרשה מתפרסמת בעיתונות יום אחד ואח''כ מצטרפת לסטטיסטיקה השיגרתית.

אני עצמי מכיר את בעיית חוסר המודעות לטיפול מעשי לבעיית האלימות.
מזה שנים אני, לעיתים רחוקות מדי, נותן הרצאות לחוגי נשים בנושא הגנה עצמית. התדירות הנמוכה (לפעמים לא יותר מפעם בשנה) נובעת מתחרות קשה שבה אני מוצא עצמי.
בחוגי נשים יש עדיפות מובהקת ל''השתלמויות רוחניות'' בנושאים כמו: אסטרולוגיה, רפסולוגיה, נומרולוגיה וגורלות לפי כף הרגל אך לא למשהו מציאותי וחשוב כמו אלימות ואיך להתמודד איתה.
וכשאני כבר מוזמן, חצי מהזמן אני מקדיש לשכנע נשים שהן חייבות להגן על עצמן. כן, זאת לא טעות. רוב הנשים כלל לא בטוחות שיש צורך בזה. פוחדות שמצבן יחמיר אם הן יגנו על עצמן!
רק בחצי השני של ההרצאה אני מתחיל ללמד טכניקות.

מה צריך לעשות?
בקשר לאלימות של בן-הזוג:
לא לפחד להתלונן במשטרה. פגיעה פיזית היא חציית קו אדום וגברים חייבים להבין זאת כבר בפעם הראשונה! אח''כ, אחרי ששני הצדדים התרגלו למצב, הטיפול יהיה יותר קשה. לא לאיים שאת תתלונני למשטרה – לעשות זאת!
לא להירתע להרחיב את מעגל המיודעים לבעיה למרות הבושה והפחד. גם שכנים. בכלל, יש ללכת לפי הכלל שצריך תמיד להזהיר תוקפן לבל ינסה לפגוע פיזית. אך לעולם אין לומר מראש מה תעשו לו כעונש. שלא יהיה לו זמן להתכונן או לסכל את זה. עונש שמגיע ללא התרעה מוסיף אפקט של הלם.
אנשים שונאים הפתעות ונרתעים מאנשים לא צפויים.

כדי למנוע מלכתחילה את הבעיה (נשים: לימדו את בנותיכם) יש לבחון בזהירות מועמד לנישואין.

בקשר לאלימות בחוץ – רק שני דברים:


והערה אחרונה:
במקרה, חס וחלילה, של אונס, יש לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי ולבקש בדיקה שתאמת את העובדה שנאנסת.
ההתלבטות אם להתלונן במשטרה אינה צריכה להפריע לבדיקה הרפואית.
במצב של תלונה זמן רב לאחר האירוע יש קושי להוכיח שבוצע אונס. עורך הדין של הנאשם יוכל תמיד לטעון שהיו יחסי-מין בהסכמה.
התעודה הרפואית שלך תסכל את קו ההגנה הזה.