בהודעה לעיתונות שפירסמה עמותת ''שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם'' נמסר על גניבת זיתים ופגיעות בעצי שקדים. המאמר שלהלן נכתב בהקשר הנזכר על ידי מנכ''ל העמותה.
הבעיות המוסריות הקשות באמת לא צצות במצבים בהם יש בחירה ברורה בין להפר או לא להפר זכות, אלא כאשר אנו נאלצים לבחור בין זכות לזכות, בין פגיעה אחת לפגיעה אחרת. האירועים של הימים האחרונים מבהירים איך מדינת ישראל הפילה את עצמה בפח מפני שהיא יצרה עימות לא הכרחי בין זכות לזכות.
מהאחד באוקטובר נמצאות משפחות פלשתיניות רבות בלחץ לסיים את מסיק הזיתים עד תחילת הרמאדאן בסוף החודש. לזכות כוחות הביטחון ייאמר שעוד לפני שנדרשנו להפעיל לחץ כמו בשנה שעברה, הם נערכו ביוזמתם לאבטחת המסיק. אבל, לצערי, הם ניסו להשפיע על האוכלוסייה הפלשתינאית למסוק על יד התנחלויות וכבישים רק לאחר 22.10 (''אחרי החגים''). כתוצאה ממיקום התנחלויות רבות בלב מטעי הזיתים נוצר קונפליקט בין הזכות להגנה עצמית ובין זכותם של הפלשתינאים לעבד את אדמתם.
אנחנו לאחר עוד פיגוע נוראי ויש כרגע התראות חמות רבות. כתוצאה מכך הוחלט לאחר יום הכיפורים להשאיר את השערים בגדר ההפרדה נעולים לפחות לעשרה ימים נוספים. ברור לחלוטין שיש לישראל זכות וחובה להגן על עצמה. אילו תוואי גדר ההפרדה היה על הקו הירוק, היה ניתן לנעול את השערים בלי לפגוע במסיק הזיתים. ברם, גם ללא גדר מזרחה מאריאל, התוואי הנוכחי הולך בין מספר מטרים לעד ששה קילומטרים אל תוך אדמות פלשתיניות. גם כאשר דובר על מטרים ספורים, הגדר חותכת את התקווה להצלה כלכלית של משפחות רבות שלמזלן הרע נופלות אדמותיהן מערבה מהגדר.
בכפר ג'איוס עמדתי ביום ד' עם החקלאים הפלשתינאים שחיכו לראות האם כוחות הביטחון יפתחו את השער. במקרה זה תוואי הגדר עובר 6 קילומטר מזרחה מהקו הירוק. בנוסף לבעלי מטעים חיכו שם בעלי חממות, שפחדו שהיבול ימות מפני שהם לא הצליחו להשקות מאז תחילת הסגר ביום ו' שלפני יום הכיפורים. כמו כן, כאשר נודע שאין בכוונת צה”ל לפתוח את השער, נוצר מצב נפיץ בין החקלאים החרדים לאדמותיהם ולפרנסתם, לבין חיילים אשר היו לחוצים מההתראות.
המדרש מלמד שכל אחד מארבעת המינים שאנו נוטלים בחג הסוכות מייצג חלק אחר של הציבור. אנו נוטלים כולם ביחד מפני שכל אחד מהם חשוב. השאלה היא, מי עבורנו ''הציבור?'' במידה שאנו מאמינים שיש חשיבות לכל אדם באשר הוא כישות שנבראה בצלם ה', אין הצדקה ליצירת עימות לא הכרחי בין הזכות הישראלית להגנה עצמית לבין הזכות הפלשתינאית לעבד אדמה ולהתפרנס בכבוד.
ישראל יצרה סתירה בין זכות לזכות
