בעקבות חילופי האבו שהפלשתינאים עשו לאחרונה, עולה שוב השאלה עם מי יש לישראל עסק. אני מרבה לקרוא על כך ש''ישראל איננה יכולה להכתיב לפלשתינאים מי יהיה נציגם'' או ש''הפלשתינאים בחרו בערפאת וישראל חייבת להשלים עם זה''. יש עוד וריאציות אבל המסר בכולן זהה.
לגבי הקביעה ש''הפלשתינאים בחרו בערפאת'' זו שאלה איך בדיוק מגדירים את המושג ''בחירה'', אבל זה נושא לדיון אחר. דבר אחד ברור - מהעובדה שערפאת הוא אכן מייצגם הבלעדי של הפלשתינאים אי אפשר להתעלם. לא יעזור ''כן רלוונטי'' או ''לא רלוונטי'' - ערפאת הוא הפוסק האחרון בכל מה שמתרחש אצל הפלשתינאים ועל פיו יישק דבר. ככה זה היה עם האבו הראשון שפרש מתפקידו לפני מספר ימים, ככה זה יהיה עם האבו הנוכחי עד שגם לו ייגמר הסוס, וככה זה יהיה עם האבו שיבוא בעיקבותיו. שום דבר לא יעזור – כל עוד ערפאת בתמונה ככה זה יימשך. כל מי שחושב אחרת, סליחה על הביטוי, משחק בק . . .
וכאן אני מגיע לעיקר. כל עוד ערפאת בתמונה לא יהיה שום הסדר בין ישראל לפלשתינאים. לדבר על ''שלום'' כפי שעושים המתחזים מהשמאל זה קצת מוגזם, אבל הסדר כל שהוא – אולי. הגורם היחיד שמונע השגת הסדר הוא ערפאת. עם ערפאת בתמונה אף פעם לא יהיה הסדר – לא מדינה אחת, ולא שתיים וגם לא שלוש. קרוב לוודאי שזו בדיוק הסיבה שרוב הפלשתינאים רואים בו את נציגם היחיד - הוא מבטיח להם בדיוק את מה שהם רוצים – שלא יהיה הסדר. הניחוש שלי הוא שזו גם הסיבה מדוע שרון נמנע עד היום מלחסל את ערפאת. זו לא תוצאה של לחץ אמריקאי. מאחר ושרון יודע שבכל הסדר עתידי ישראל תצטרך לבלוע צפרדעים, אין לו כל סיבה למהר – עם ערפאת הוא הולך ''על בטוח''.
זה כלל לא משנה איפה ערפאת נימצא, אם הוא יהיה בעזה או אם הוא ימשיך להתגורר במוקטעה, אם הוא יהיה ב''מעצר בית'' או אם הוא יהיה חופשי להסתובב בבירות העולם. הוא תמיד יצליח למנוע הסדר. כפי שראינו בעבר, אפילו כשהוא היה אורח קבע בבית הלבן זה לא מנע ממנו לחבל בכל סיכוי של השגת הסדר. לכן כל הדיבורים על ''גרוש'' או ''סילוק'' או ''הגלייה'' הם הבל ורעות ורוח – המיקום הפיסי של ערפאת לא יעלה ולא יוריד. כל אלה שמדברים על ''סילוקו'' של ערפאת לא שמעו על Remote Control?
זה נשמע אכזרי, אבל הברירה העומדת בפני ישראל היא ''או ערפאת או הסדר''. אני מרגיש מאוד לא נוח להישמע כמי שמסית לרצח, אבל אין לי ספק שעל מנת שיהיה סיכוי כל שהוא להגיע להסדר צריך להיפטר מערפאת. אין שום דרך להתחמק מהאמת הזאת. את ערפאת יש לחסל ומה שיותר מהר. כל מי שבאמת מעוניין להגיע לאיזה שהוא הסדר של דו קיום עם הפלשתינאים חייב לתמוך בשתי ידיים בחיסולו של ערפאת. שום אבו עלי שהפלשתינאים ישלפו לא יוכל לתפקד כל עוד ערפאת חי.
ברור שחיסולו של ערפאת יגרום להרבה רעש. ישראל תגונה מעל כל במה אפשרית (כאילו שזה לא קורה כבר עכשיו בלאו הכי), והרחוב הערבי ייצא בהפגנות סוערות. סביר להניח שגם בחוצות הגדה השמאלית תתחוללנה מהומות. אבל הטבע שונא וואקום, והרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים יצוץ המחליף שייכנס לנעליים של ערפאת, מחליף שיהיה חופשי לנקוט ביוזמות משל עצמו.
ברור שלא ניתן להתנבא אם מחליפו של ערפאת יהיה ''יותר טוב'' או ''יותר גרוע'', אבל מאחר ועם ערפאת לא צפוי שום הסדר, אז מה כבר יכול להיות יותר גרוע בלעדיו?
האלטרנטיבה היא להמתין בסבלנות עד שערפאת ייקרא לישיבה של מעלה. זו גם כן דרך. אינני בטוח שזה כל כך חכם.
לא נעים, אבל צריך להכיר במציאות
