|
|
|
הקרנאבל בקלן
רשמים כלליים מהקרנבל המפורסם ביותר באירופה
אלכסנדר מאן
הקרנאבל בקלן נמצא בימים אלו בעיצומו. אלפי האנשים חוגגים ברחובות העיר בשלל תחפושות שונות ומשונות. המוטיב המרכזי של הקרנאבל בקלן, כמו בערי ריין נוספות, מבוסס על תהלוכות ומצעדים של קבוצות קרנאבל שונות, מהן רשמיות, מהן בלתי רשמיות. הקבוצות הרשמיות צועדות ביום שני, ה- 11 לפברואר השנה (1), בתהלוכה ענקית הנקראת Rosenmontag.
המדובר בתהלוכה של עמותות קרנאבל מכל רחבי קלן והסביבה, אשר צועדים לצלילי מוזיקה ותחפושות, ומטילים ומשליכים על הקהל הרב ממתקים וסוכריות לרוב. התהלוכה אורכת יום שלם (!) ומורכבת מאלפי משתתפים, שלא לדבר על קהל שני מליון איש שזורם לעיר כדי לחזות בתהלוכה זאת. אין גבול לדמיון בתחפושות השונות, ובתוספת העובדה שהחוגגים הצועדים והצופים שיכורים באופן רציני, הרי שבימים אלו שובתת הכנסייה הקאתולית ממלאכתה לחמישה ימים, עת פורחת ועולה לה האהבה ומשמעותיה הנלוות בכל פינה וקרן רחוב בעיר הקאתדרלה.
הקארנבל נפתח תמידית ביום חמישי בשעה 11:11 לפני הצהריים בקול שאגה גדולה של אלפי נשים מבושמות ביין ובמצב רוח טוב, אשר מתרוצצות בעיר וגוזרות לכל גבר מעונב את עניבתו, תוך הדבקת נשיקות וחירמונים חסרת כל תקדים אירופאי. הרחובות בעיר ובחנויות מתמלאים במוזיקת 'קלש' מקומית, והעיר אינה מתפקדת למעשה יותר. רוב הגברים ביום זה, אשר מכונה בעגה המקומית Weiberfastacht, אינם יודעים את נפשם מהשפע המוצע של בחורות שרות, מרקדות, מייללות ומיוחמות במאות מקומות שונים בעיר. גברים לא מעטים מעדיפים להישאר ביום זה בבית, מחשש עינא בישא והשד יודע מה.
הקרנאבל ממשיך גם בימים הבאים בתהלוכות של מסעות תהלוכה בתוך הרבעים השונים של העיר, תהלוכת לילה היום, יום שבת החל מחצות לגירוש השדים והרוחות הרעות, ומסעות ותהלוכות ילדים ביום א' וג'.
השתתפותי בקרנאבל השנה לובשת אופי מעניין במיוחד; אני צועד בפעם הראשונה עם תלמידי בית ספרו של בני בן ה- 7, מחופש כדבעי. לצורך העניין רכשנו ממתקים בשווי 50 יורו לגולגולת, אשר אנו מתעתדים להשליך על הקהל הרב. דבר זה ייתקיים ביום ג' זה.
ביום ד' נגמר ומסתיים הקרנאבל, וכאן מתחילה פעילותה העניפה של הכנסייה הקאתולית במאות טקסי תפילה, אשר בהם תוודה עמך על חטאיו בימים האחרונים: שתיה, הוללות וניאופים. יום זה מכונה בעגה המקומית Aschermittwoch, ופירושו הוא יום רביעי של האפר. הכומר המקומי בכנסייה מצייר צלב מאפר על מצחם של המאמינים, ואחר שהתוודו והודו בחטאותיהם, והתמרקו ברצון טוב ואווירת הקדושה המתאימה. מעניין לציין כי הרבה אנשים הולכים ומשתתפים בטקסים שכאלו, אשר אינם נחשבים כ'דתיים' במיוחד על ידי עמך, אלא כמעין מסורת סיום הקרנאבל.
רעיון ה'עדלאידע' בתל אביב, אגב, שאב את השראתו מקרנאבל זה. הרעיון לכשעצמו היה מבוסס גם כן על שתיה כדת וכדין (עד לא ידע בין ימינו לשמאלו), אך אם אינני טועה אין תהלוכה שכזו יותר בישראל. מעניין מדוע רעיון זה לא החזיק מעמד בשנים האחרונות. אשמח לשמוע כי אני טועה בנדון.
(1) תאריך הקרנאבל תלוי במולד הירח הראשון בחודש אפריל, שהוא חג הפסחא הנוצרי, המושפע מחג הפסח היהודי. מאחר וזהו התאריך החידי בלוח הגריגוריאני המושפע ממולד הירח בלבד, 'מטייל' לו המועד בחודשים פברואר-מרץ מתאריך זה לאחר. זוהי אולי הנקודה היהודית בסיפור זה.
|
|
|