צמיחה וחופש כלכלי

ד''ר דוד סיון

---

''אנחנו נמצאים במהלך של שינוי גדול בכלכלה הישראלית - מעבר ממשק ריכוזי לתחרותי. .... אנחנו עוסקים בדמוקרטיזציה של הכלכלה. תחרות היא כמו דמוקרטיה - הזכות לבחור בין אלטרנטיבות. .... החסם הגדול של המשק הישראלי הוא המונופולים .... רק הפיכת המשק לתחרותי יותר ופתוח תזניק את הכלכלה המקומית לאורך זמן. היכולת להגדיל את דרגות החופש של הכלכלה הישראלית היא בידנו, והיא תקבע בסופו של דבר את העוצמה הכלכלית ...'' (אמיר טייג, בנימין נתניהו: יש לנו בהחלט כוונה להפריד את קופות הגמל מהבנקים, Aonline, 8.7.2003)

---

משתמע שנדבך מרכזי מאד בתכניותיו של שר האוצר, נתניהו, עוסק בחופש כלכלי. על פי תפיסתו הפרטת המשק הציבורי, שבירת מונופולים והקטנת ההוצאה הציבורית, יגבירו את החופש הכלכלי ויניעו את המשק לקצבי צמיחה יותר גבוהים.

במאמר קודם הצגתי את ההשפעה השלילית שיש לגידול המתמשך בהוצאה הציבורית (בגלל אי השוויון בחלוקת ההכנסות והעוני) והאבטלה על שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) והתמ''ג לנפש (צמיחה ואי שוויון). אחר כך הצגנו הצעה להפרטת המערכת הציבורית ואת הראציונל שנותן לכך מילטון פרידמן, שזכה בפרס נובל (כלכלה בדרך לתהום). בעצם, כמו פרידמן, המלצנו לבחון את האפשרות של הפרטת המערכת הציבורית והגדלת החופש הכלכלי. הפעם נעסוק בקשר שבין חופש כלכלי, צמיחה ושיגשוג במשק הישראלי.

---

בשנת 1996 החל מכון פרייזר הקנדי לפרסם את דירוג החופש הכלכלי העולמי. הדירוג הוא, בעצם, השוואה של מידת החופש הכלכלי בין המדינות השונות. הפירסום הראשון בא בעקבות מחקר מתמשך של יותר מעשור בהשתתפות של יותר מ-‏100מלומדים מכל מיני תחומים במדעי החברה. את המחקר הובילו בעלי פרס נובל כמו מילטון פרידמן, גארי בקר ודוגלאס נורט¹. לפני כשבוע, 8.7.2003, יצא הדו''ח השנתי השביעי בו מדורגות 123 מדינות לשנת 2001.

מילטון פרידמן, מהמפתחים הראשונים של מדד החופש הכלכלי (המדד), המשמש לדירוג המדינות, אומר כי הגדלת החופש הכלכלי של האנשים (העם) משחרר מרץ ויוזמה שמעלה את המשק על מסלול של שיפור בממדי הצמיחה הכלכלית. שיגשוג כלכלי וחופש, בתורם, מקדמים זכויות אזרח וחופש פוליטי (חדשות). בעצם, אומרים יוצרי המדד, חופש כלכלי מקדם את רמת ההתפתחות האנושית של תושבי המדינה. מסתבר כי ''ישנו מתאם בין ארצות הזוכות לדירוג גבוה בסקר החופש הכלכלי לבין מדד ההתפתחות האנושית של האו''ם². ארצות בהן נמדד מדד חופש כלכלי גבוה הן גם מובילות בהכנסה לנפש, שיעורי צמיחה כלכלית ממוצעים ותוחלת חיים. המדד של האו''ם מודד הצלחה והמדד של החופש הכלכלי הוא המתכון להתקדמות וצמיחה.

המודל של מכון פרייזר משתמש ב-‏38 משתנים עבור כל אחת מהארצות הכלולות (אם ניתן) בדו''ח. המרכיבים העיקריים של חופש כלכלי הם:

1. בחירה אישית,
2. חופש להתחרות,
3. חופש המסחר,
4. הגנה על אנשים וזכויות הקניין שלהם.

לוח 1: מדד החופש הכלכלי ודירוג על פני זמן

	בריטניה		ישראל		הונג קונג		ארה''ב		איחוד האמירויות
	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג
1970	5.92	33	4.93	43	8.39	1	7.02	11
1975	5.85	21	4.30	59	8.41	1	7.27	4
1980	6.14	23	3.51	102	8.60	1	7.50	4	5.87	26
1985	7.03	12	4.07	93	8.37	1	7.67	4	6.8	16
1990	7.37	7	4.29	97	8.22	1	7.86	3	7.44	7
1995	8.11	6	5.65	72	9.05	1	8.30	4	7.18	21
2000	8.35	4	6.74	46	8.78	1	8.53	3	7.56	13
2001	8.23	4	6.47	56	8.63	1	8.29	4	7.54	16

לכן המדד מודד את המוסדות שנחוצים להבטיח שלטון החוק, זכויות קניין, חופש המסחר, פיקוח וגודל הממשלה.

עשר הארצות המובילות בדירוג הן: הונג קונג, סינגפור, ארה''ב, בריטניה, ניו-זילנד, קנדה, שוויץ, ארלנד, אוסטרליה והולנד. גרמניה מדורגת 20, יפן מדורגת 26, איטליה 35, צרפת 44, מקסיקו 69, סין 100, הודו 73 ורוסיה 112. ישראל מדורגת 56 ביחד עם ארגנטינה, בוליביה, ומצרים. מקדימות את ישראל איחוד האמירויות, ירדן וכווית. לוח 1 מציג את המדד הכללי של ישראל מול מספר מדינות מהמובילות.

קל לראות שהמגמה שלגבי המדינות המוצגות היא של גידול החופש הכלכלי לאורך התקופה חוץ מאשר בישראל. בשנת 1973 הושג הדירוג הכי גבוה (ביחס לארצות אחרות) למרות שהמדד היה נמוך. מאז רואים ירידה, גם במדד וגם בדירוג, לאורך שנות ה-‏70 עד שבשנת 1980 הדרדר הדירוג לכדי 102. בהמשך ישנה מגמת שיפור.

לוח 2: מדד החופש הכלכלי ודירוג לפי קטגוריות ראשיות

	1 גודל ממשלה: הוצאות, מיסים וחברות ממשלתיות		2 מוסדות החוק והמשפט, ביטחון וזכויות הקניין		3 גישה לאמצעי תשלום (כסף) סבירים		4 חופש לסחור עם זרים		5 פיקוח על אשראי, עובדים ועסקים
	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג	מדד	דירוג
הונג קונג	9.1	1	7.0	27	9.2	38	9.8	1	8.0	1
ארה''ב	7.3	22	8.7	11	9.8	2	7.9	30	7.8	2
בריטניה	6.6	42	9.2	3	9.3	34	8.3	13	7.7	3
איחוד האמירויות	7.6	12	6.6	38	9.1	39	8.2	21	6.2	21
ישראל	2.6	122	7.4	21	9.4	33	7.7	37	5.3	85
מצרים	7.1	27	4.6	77	9.5	21	6.1	88	5.0	100
ירדן	5.6	71	6.1	50	9.6	9	7.1	59	5.8	54
כווית	6.1	60	6.9	29	8.1	60	7.2	57	6.2	33
ארגנטינה	7.9	7	3.0	100	9.6	19	6.1	92	5.4	80

המדד הכללי (שקלול של כל הקטגוריות) בשנת 1995 היה 5.96, בשנת 2000 הוא היה 6.34 ובשנת 2001 6.35. מה שבולט שלאורך השנים יש גידול במדד הממוצע ומשתמע מכך שהחופש הכלכלי במדגם (123 ארצות) מתרחב. לוח 2 מציג השוואה של מדדי החופש לפי קטגוריות עיקריות. קל לראות שגודל הממשלה הישראלית מקבל מדד ודירוג נמוך מאד - לפני סלובניה האחרונה. כבר דיברנו לא מעט על גודלה של הממשלה הישראלית מבחינת שיעור ההוצאות מהתמ''ג, היקפי תשלומי ההעברה. מעורבות הממשלה בבעלות על עסקים (בזק, חברת חשמל, הבנקים ועוד) וגם מעורבותה בהשקעות מושכים את המדד הכללי כלפי מטה. גם המדד והדירוג בקטגוריה החמישית פועל באותה צורה. הדירוג הכי מוצלח של ישראל הוא בקטגוריה השניה.

ירדן וכווית צורפו ללוח כי הן שכנות שהמדד הכללי שלהן גבוה מזה הישראלי. מצרים וארגנטינה כי הדירוג הכללי שלהן זהה לשלנו. המדד של ירדן וכווית הוא 6.9 והדירוג 39 (כמו צ'כוסלובקיה). ההבדל העיקרי בין ישראל וארגנטינה הוא הדירוג בשתי הקטגוריות הראשונות שהן אולי היותר חשובות. מצרים מתבלטת ''לטובה'' בקטגוריות הראשונה והשלישית. אבל ההבדל בין ישראל והמדינות השכנות מצוי בקטגוריות הראשונה (גודל הממשלה) והחמישית (פיקוח).

---

צריך להדגיש שמדד החופש הכלכלי הוא מתכון לעתיד יותר מוצלח מבחינת שיפור ברמת ההכנסה לנפש (רמת חיים), השכלה ואריכות ימים של אזרחי המדינה הנמדדת. לכן אין המדד והדירוג מראה שהמצב הכלכלי בירדן הוא יותר טוב אלא שבהמשך הדרך, אם ישמרו או ישפרו את החופש הכלכלי, צפוי שיפור מתמשך. לעומת זאת בישראל, אם לא יחול שינוי, הסיכוי יותר נמוך.

שר האוצר בנימין נתניהו שלנו רואה את העובדות ומשמיע את מה שהוא מתכוון לעשות. משתמע מדבריו שהוא שואף להגדיל את החופש הכלכלי. אבל לפי הניסיון של החודשים האחרונים מתעוררים ספקות גדולים על כך שגם יצליח.

---

1. The Economic Freedom of the World: 2003 Annual Report שמוציא לאור מכון פרייזר הקנדי (Fraser Institute).
2. דפנה מאור, ישראל במקום ה-‏56 בדירוג החופש הכלכלי בעולם: מקבלת ניקוד נמוך במיוחד על פרמטרים ממשלתיים, Aonline, 9.7.2003.
   מדד ההתפתחות האנושית של האו''ם מודד התקדמות מדינות במשתנים סוציאליים וכלכליים. המדד הוא שילוב של תוחלת החיים, חינוך והכנסה לנפש.

---