|
|
|
הרבה הוקלד במאמץ לפרש ''טבח''...ויכוח שהביא משתתפים לעיסוק משנה בשאלת הטרור ומהותו בכלל. כמו במקרים דומים,גם הפעם בלט עקרון עליו עמד בוב דילן -שאלוהים עומד לימין כל צד לוחם,בפרט זה שמנצח (מופיע גם אצל האאשק בחיל האמיץ שוויק)ולכן קשה לשכנע ''מאמינים'' הדבקים באמונתם ונאחזים בקרנות מזבח מוסרי משלהם,למשל תומכי הפלסתינאים או מצדדי ההתנחלויות,כל אחד עם האלוהים שלו ללא מבוכה,סומק או חיוך...... ואמנם,איך אפשר לחייך מול קטל דו צדדי? או לחוש מבוכה ולהסמיק כשבלבב פנימה נפש הומיה?!.... אחד ממשתתפי הפורום כתב אלי,בעניין זה ושלח מסר פרטי בו העלה שאלות על טרור, תוך שימוש במושג חדש יחסית למקומותינו ''טרור מדינה רשמי'' כאילו אלוהיו של טרוריסט ''מתיר'' את דמנו מפני שאנו אזרחי מדינה המפעילה ''טרור רשמי'' ומאמינה (כמו הטרוריסט) שאלוהים לצידה...... אינני יודע מדוע קבלתי את המסר באופן פרטי,אך מכוון שהדברים באו בהמשך לויכוח הפומבי בארץ-הצבי,החלטתי להגיב כאן ולא לפי הדוא''ל של הכותב. אם נקבל הנחה שיש הבדל בין ''טרור לטרור'' יש להסכים שסוג האלימות הפוגעת במדינת ישראל ובפרט באזרחיה הוא קודם כל טרור לשמו. השאלה היא אם סגנון התגובה הוא ג.כ טרור וכך נגיע כמובן,בסופו של דבר, לשאלות יסוד על עצם מהות המלחמה,זכות ההגנה העצמית,פעולות מנע,עין תחת עין, הפניית לחי שניה ומה לא?! ואם נרצה נגיע גם לנשיא בוש ומלחמתו בטרור...השמיים הם הגבול..... הכותב שאל על ''טרור יהודי מכוון'' והציג את ראש הממשלה המנוח מנחם בגין כטרוריסט שעמד בראש האירגון הצבאי לאומי (אצ''ל)..... אין ספק שההאשמה נכונה,אך היא עמדה כל עוד עסק בגין באירגון פעולות טרור אנטי בריטי ואנטי ערבי ובחר בשיטות טרור כברירת מאבק,בשעה שהיה במחתרת ולפני הקמת מדינת ישראל. גם בגין הורה לבצע פיגועי טרור סביבבתי ,אלא שבניגוד לראש הרש''פ הוא חדל מהם (עם עזרה..) מרגע שנמצא פתרון פוליטי ונוצר סיכוי לעצמאות.לא כך עושה ופועל עארפת מרמאללה, הפותר כל בעיה,פנימית או לאומית,בדרך של מלקחיים מורכבות מעלי-זית ומולם פצצה. גם השוואה בין ראש הרש''פ לראש ממשלת ישראל היום- לא תצלח,אלא לצרכי תעמולה היסטרית או יבבנית ובדרך כלל מרושעת של הצגת ישראל ''כמדינת טרור''...... אני מניח שדברי על בגין יעוררו תמיהה או סימן שאלה ולכן אציין כמה מקרים בהם עסק האצ''ל בטרור לשמו,בין אם כיזמה ראשונית או כתגובה לטרור ערבי או אנגלי....(המקור: לקסיכון ביטחוןישראל,שיף,הבר) 7 דצמבר 1947 הטלת חבית נפץ בשער שכם 20 פלסתינאים נהרגו 50 נפצעו 29 בדצמבר חבית נפץ בשער שכם 17 פלסתינאים הרוגים 41 פצועים. 7 בינואר 1948 חבית נפץ הוטלה בשער יפו 25 פלסתינאים נהרגו ועשרות נפצעו.... מלחמת הטרור של האצ''ל קוממה עליו חלק ניכר מהישוב היהודי ובסופו של דבר הביאה לפירוק האירגון בעקבות אולטימטום של יגאל ידין והקמת תנועת החירות (12 יוני 1948) הלקח שלא נלמד על ידי הפלסתינאים הוא שאי אפשר להמשיך בטרור ללא קץ ושבישוב היהודי וישראל החדשה לא היססו להפעיל כח נגד ממשיכי טרור ולאלצם להפסיק את מעשיהם וכך לשלבם במערכת הפוליטית דמוקרטית. במחנה הרש''פ אין לפי שעה יזמות דומות וראש הרש''פ,שבעזרת שנוא נפשו שרון, המיט על עמו מהלומה אחר מהלומה ממשיך להסתתר בחדר החשוך שנכפה עליו ברמאללה וממאן לגנות טרור ואף לפעול נגדו ולכן ישאר בינתיים בן דמותו הישנה של מנחם בגין של שנות הארבעים.
|
|
|