דבריה של נינה מיורק, ממחסום Watch, בהפגנה השבועית של ''שלום עכשיו'' שהתקיימה בכיכר פריז, בשכנות בית ראש הממשלה בירושלים, במוצאי שבת ה- 22 במארס 2003. ההפגנה הוקדשה לזכרה של רייצ'ל קורי ז''ל ולמחאה על מעשים שלא יעשו, המתרבים מדי יום תחת שרביטו של שרון וממשלתו הימנית קיצונית.
אני רוצה לספר לכם על כ-100 נשים מתנדבות המשתייכות ל-
Machsom Watch. אנו יוצאות למחסומים באיזור ירושלים כל יום; לפעמים אנו נוסעות פנימה - לתוך השטחים. הפעילות שלנו התחילה לפני שנתיים, מספר חודשים אחרי פרוץ האינתיפאדה.
המחסומים לא נועדו להקניית בטחון לאזרחי ישראל אלא לדיכוי האוכלוסייה הפלסטינית. כדי להבין זאת, אין צורך לבקר בהם יום יום במשך שנתיים. מספיק לבקר בהם פעם אחת. רב המחסומים, 95%!, אינם מפרידים בין ישראלים לפלסטינים. הם מפרידים בין פלסטינים לפלסטינים. הם נועדו לפגוע בחופש התנועה של פלסטינים ולמנוע מהם קיום של אורח חיים נורמלי.
פוליטיקאים ישראלים הצליחו להחדיר השקפה מזעזעת במוחו של הציבור הישראלי וכמובן במוחם של חיילי צה''ל - כל פלסטיני הוא מפגע פוטנציאלי. חיילי צה''ל מאמינים בהשקפה זו באופן מוחלט: אישה בהריון היא חשודה, אמבולנס המוביל חולה הוא חשוד. עד ראיה סיפר כיצד חיילים באבו דיס שפכו תוכן תיקים של ילדות בנות שש בדרכן לבית הספר, ילדות חשודות בנות שש...
כל אדם הנכנס לקניון הוא בחזקת מפגע פוטנציאלי. אולם, אחרי שהוא נבדק בגלאי מתכות ונמצא שאין בו איום, הוא חופשי ללכת ולערוך את קניותיו או להסתובב להנאתו בין חלונות הראווה. במחסומים אין לחיילים גלאי מתכות! מדוע? כי לפלסטיני לא רוצים לתת הכשר. פלסטיני לא מקבל לעולם הכשר זה. המדיניות היא שהוא תמיד לא בסדר, תמיד עובר על החוק ולכן מותר להתנכל בו על פי אוות נפשו של כל חייל שנתקל בדרכו.
אנחנו, נשות
מחסום Watch, צופות בהתעללות זו ללא הפסקה. אנו עדות למאמץ הנדרש לסטודנטים כדי להגיע לאוניברסיטה. אנו רואות כיצד סטודנטיות מקלנדיה הולכות בבוץ כדי להגיע לאוניברסיטה באבו דיס. אנו מגלות יום אחרי יום כיצד אמבולנסים עם חולים לא מורשים לעבור ואיך נאסר על אנשים להגיע למרפאות. אנו מתבוננות בתלמידים בני 17 העוקפים את המחסום בקלנדיה, תוך סיכון חייהם, כדי להגיע לפנימיות. מדי כמה שעות חיילים המשרתים בקלנדיה פותחים בצייד אחרי בני אדם שכל רצונם הוא להגיע לעבודה. הם גם רודפים נשים מבוגרות הנושאות ילדים. החיילים מצויידים ברובים ובגז מדמיע והנשים בורחות. זהו מראה מזעזע.
התנהגות זו של חיילי צה''ל ומג''ב מונחית על ידי הוראות מלמעלה אולם, פתוחה להרבה יוזמות מצד חיילים הנמצאים בשטח. אחת מהן היא מניעת ''דלת מסתובבת'': בעלי תעודות זהות פלסטיניות, הנכנסים לירושלים בחיפוש אחר עבודה, נתפסים ומוחזרים לשטחים. פועל פלסטיני שמוכרח להביא אוכל למשפחתו מחפש דרך כדי להכנס שוב. ואין גבול ליצירתיות של חיילים למען ילמדו הפלסטינים לקח. אפשר להכריח גברים לקפוץ על חבל. מותר להרביץ. חייל רשאי להפשיט בן אדם ולהעמידו בקור במשך שעות על הכביש הראשי המוביל ל-El Azariya. גם לשפוך שמן מכונות על המעבר ולצחוק כאשר אנשים נופלים הוא מעשה כשר.
לפני כחודשיים נוכחנו באירוע המסמל יותר מכל את היחס של צה''ל לפלסטינים. נהג מונית פלסטיני הוריד נוסעים מול המחסום, במקום שחייל חשב שאסור לעצור. החייל הורה לנהג לצאת מהמונית. מאחר שהנהג סירב החל החייל להרביץ לו עם קנה הרובה תוך כדי צעקות: ''הוא הרביץ לי! הוא הרביץ לי!''. אנו, נשות המחסום, ראינו ב-ד-י-ו-ק מי הרביץ למי.
אני מזמינה את כולכם להתלוות למשמרת שלנו לפחות פעם אחת ולראות במה המדובר. שואלים אותנו האם זה לא מסוכן. אנחנו לא נתקלות בעוינות מצד של הפלטינים ולעתים קרובות מקבלות מילות תודה. אנו פועלות כבר שנתיים ופעם אחת מתנדבות שלנו נעצרו על ידי המשטרה. פעם אחת שתי נשים שלנו הוכו על ידי חיילי צה''ל. אין אנו מחשיבות כסכנה, קללות שאנו סופגות מחיילים.
תבואו לראות ותבינו. מחסומים לא מונעים טרור. הם מייצרים אותו.