|
|
|
תכנית חירום כלכליתד''ר דוד סיון
בשבוע הבא תהיה לנו ממשלה חדשה. כצפוי אחד היעדים העיקריים של הממשלה הזו הוא להוביל את המשק ליציאה מן המיתון העמוק בו הוא שרוי כבר יותר משנתיים. היום ננסה לצייר תמונת מצב של המשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולהציג את עיקרי התכנית שמתגבשת במשרד האוצר. נסתכל שוב על תהליך ההפרטה של ייצור החשמל ועל התאמת שר האוצר המיועד לתפקידו.
א. המציאות והתכניתהדו''ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ''ס) מדצמבר והעידכון (17.2.2003) שלו לא השאירו ספקות - המצב הכלכלי הוא לא טוב. הירידה בתוצר הלאומי הגלמי (תמ''ג), בתמ''ג לנפש ובתוצר העסקי נמשכה גם בשנת 2002. במשק נמשך המיתון העמוק - המשק מתכווץ, אבל ההוצאה הציבורית המשיכה לעלות - השלטון המשיך לחגוג. שינוי כמותי, באחוזים, בשיעור שנתי| | 2001 | 2002 | | תוצר מקומי גולמי (תמ''ג) | (0.9%) | (1.1%) | | תמ''ג לנפש | (3.2%) | (3.1%) | | תוצר עסקי | (2.4%) | (3.1%) | | צריכה פרטית לנפש | 0.0% | (2.6) | | השקעה גולמית | (2.6%) | (8.0%) | | הוצאה ציבורית | - | 5.5% | | הגירעון ביחס לתמ''ג (לא שינוי) | 3.4% | 4.2% | מקורות: דצמבר 2002 ;עידכון 2.2003 | | |
התכנית הכלכלית עדין לא מגובשת באופן סופי אבל אנחנו כבר יודעים שהיא בעלת שני חלקים עיקריים. ראשית ישנה תכנית לקצץ את ההוצאה הציבורית בהיקף של 10- 15 מיליארד שקלים (מוטי בסוק, Aonline ,26.2.2003). מדובר על קיצוץ בהוצאות משרדי הממשלה שכולל הקטנה של כוח האדם ב- 10% ושל שכר הנותרים ב- 10%. יש בתכנית גם ביטול הטבות מס ועלית שיעורי מס שונים. שנית ישנה בקשת הערבויות של 8 מיליארד דולרים על פני שלוש שנים.
גם אם יוחלט על התכנית כבר בשבוע הבא ברור שגם ברבעון הראשון של 2003 ואולי גם ברבעון השני תמשך המגמה של התכווצות המשק והגידול בגירעון הציבורי. אבל אם ההחלטות על התכנית יוצגו (באופן אמין) כחלק ממהלך ארוך טווח באותו הכיוון (קיצוץ חלקה של ההוצאה הציבורית) זה יאותת למשק שהשיפור קרוב ואז האווירה העסקית תשתפר וכך עשוי להתחיל גל של פיתוח עסקי במגזר הפרטי.
יישום התכנית צפוי להיתקל בקשיים משום שעובדי המערכת הציבורית כבר פתחו במהלכים לטרפד את החלק שקשור בהם. בעיה יותר קשה נובעת מן הספק כי התכנית מספיק חריפה בכדי לעצור את מגמת הגידול בגירעון. היא גם לא מספיק חריפה בכדי להפנות מספיק תקציבים להשקעות בתשתיות ובתחומים מחוללי צמיחה. לכן סביר לומר שהמירב שהתכנית הזאת תעשה יהיה לעצור את הגידול בגירעון התקציבי מבלי לעודד את חידוש הצמיחה. נשאלת השאלה מה יהיה על המובטלים ועובדי המשק הציבורי שיצטרפו אליהם?
אפשר וצריך לקוות שהערבויות שכנראה יאושרו, תנוצלנה להשקעות מחוללות צמיחה. צריך להקצות משאבים ניכרים לפיתוח תשתיות (מים, חשמל, כבישים, אנרגיה ועוד), פיתוח יזמות עסקית פרטית ארוכת טווח וכדומה. הצלחת התכנית כולה תלויה בכך שהיא תשדר לציבור שיש כאן:
- חידוש המגמה ארוכת הטווח לצמצום הוצאה הציבורית והגירעון.
- תהליך של הקטנה משמעותית של החוב הציבורי (הקטנת יחס החוב לתוצר).
- המשך (והאצת) תהליך ההפרטה של התאגידים הציבוריים ושירותים שונים.
ב. הפרטה - מבט נוסףלפני שבועיים סיפרנו כאן על בקשתה של חברת אופקי אנרגיה מקבוצת האחים עופר המקימה את תחנת הכח ברמת חובב לשנות את ההסכם שנחתם עמה. השבוע התברר (מעריב, עסקים, 26.2.2003, עמוד 6) שהחברה החליטה סופית לפרוש מהפרוייקט. הנימוקים הם:- לא הושג מימון לפרוייקט (בעקבות הורדת הדירוג של חברת החשמל).
- הרשות לשירותים ציבוריים חשמל סירבה להיענות לדרישת הפיצוי בגין התייקרות היורו.
- החלטת משרד התשתיות לפתוח את התחום ליזמים ללא מכרז (למכירת חשמל שלא ללקוח גדול, כמו חברת חשמל, ומובטח).
לפי ההסכם עם החברה היא תיאלץ לשלם קנס בגובה של 50 מיליון דולר בגין הפרתו.
בשביל שתהליך ההפרטה יצליח ויועיל לציבור באמת היזמים צריכים להבין שהאחריות הציבורית נגמרת עם קבלת הזכות לנצל את הרווחים. ביחד עם זה באה גם החובה לשאת בהפסדים. לעומת זאת השלטון צריך להפנים שהאחריות שלו מעכשיו נוגעת לקיום ההסכם ושמירת החוק אחרת הוא משתתף בניהול העסק המופרט וכאילו ההפרטה לא שינתה דבר. מסתבר שבמקרה הנדון הרשות (הממשל) נהגה כהלכה.
ג. שר האוצר - הערכהבשבוע שעבר כאשר עוד לא היה ברור את מי מתכוון ראש הממשלה למנות כשר האוצר הגדרתי מה הם היעדים והכישורים הנדרשים בכדי להתמנות. מבלי לחזור על כל הרשימה נאמר רק ששר האוצר המיועד מר בנימין נתניהו הוא, כנראה, המועמד הטוב ביותר מבין הסיעות שמרכיבות את הממשלה בשלב זה. לפי ההכרות שלנו אתו ברור שהוא תומך בכל היעדים שנזכרים בסוף חלק א'.
נתניהו גם מכיר היטב את המשק הישראלי ואת המערכת הפוליטית ויש לו ניסיון בניהול מדיניות. הוא גם מכיר ומבין את תפקידו של בנק ישראל. הוא שואב את כוחו וסמכותו מהיותו חלק מוביל במערכת הפוליטית. מכאן שבין הפוליטיקאים הרלוונטיים בנימין נתניהו מתאים לכהן כשר האוצר1.
1. בשעת הכתיבה לא ברור לי מה כתוב במכתב ראש הממשלה למר נתניהו אבל למכתב יש משמעות לגבי היכולת של נתניהו לבצע את תפקידו.
|
|
תכנית חירום כלכלית
