|
|
|
אביר לבן
ד''ר אורי מילשטיין
השלום כאמצעי לחימה
רוב הישראלים מבינים שעם הערבים לא ניתן להגיע לשלום בנסיבות הקיימות. גם שמעון פרס, גם יוסי ביילין, גם יוסי שריד, גם אורי אבנרי, גם גדעון ספירו, אפילו קלייר ו''מי שזוכר''. לכן, מבחינתם, השלום אינו בר ביצוע.
רוב הישראלים משתמשים ב''שלום'' כבנשק במלחמה הפוליטית שהם מנהלים נגד מפלגות יריבות וכלי לניגוח אחד נגד השני, גם בפורום זה. שהרי מי שמשתמש בטיעוני השלום, אפילו אם הוא כסיל, הוא בכל זאת אידיאליסט, ומוסרי, ויפה נפש ונוהג ב'פוליטיקל קורט' ולפחות מרוצה מעצמו. רוב מצדדי השלום, שהם כאמור רוב הישראלים, אינם מרוצים ממדינת ישראל אך מרוצים מאוד מעצמם.
דיאלקטיקת השלום כאמל''ח נגזרת מן הפילוסופיה של הגל ואין בכך שום חידוש. אם לא רוצים להרחיק עד הגל אפשר להיתלות בהנרי קיסיג'ר שאמר כי בישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים.
מסקנה: את רוב הישראלים לא מענין השלום, מענין רק להגיע לשלטון וליהנות ממנעמיו.
אבל מכיוון שהישראלים חוזרים שוב ושוב על המלה ''שלום'' ועל הרטוריקה המרפדת אותה מכל העברים, מקצת מן הישראלים, המכנים את עצמם ''שמאל'', מתחילים להאמין שמרוב מלים אולי יברא משהו, שהרי ויטגנשטיין אמר: לא ניתן להוכיח שמה שנאמר לא יתכן! וחוץ מזה האדם נברא בצלם ואם הקב''ה ברא את העולם במאמר פיו גם האדם יכול לברוא את השלום במאמר פיו.
שמאלני הוא גם אדם משכיל וגם אידיאליסט. מכאן שהוא מכיר את ויטגנשטיין. לכן השמאלנים מאמינים באידיאל של שלום עכשיו אפילו שהם יודעים שהוא לא יתכן.לכן שמאלני ישראל נמצאים במצב של דיסוננס קוגניטיבי. אנשים במצב נפשי כזה יכולים רק להזיק כפי שהוכיח השמאלן האידיאליסט אהוד ברק שאמור היה להציל את ישראל ויש עדיין מכוניות הנוסעות עדיין בכבישי ישראל עם סטיקרים בשבחיו המציל הידוע.
ימני הוא גם בלתי משכיל וגם ריאליסט. הוא לא יודע שהוא יכול לברוא משהו אבל הוא מתרשם שהשימוש באמל''ח ''שלום'' הולך טוב בבחירות. לכן הימניים משתמשים בססמת השלום במערכות הבחירות האחרונות, אך דוחים את הדיון על השלום אחרי חיסול הטרור. אבל עם ריטוריקה של שלום ועם תרבות של ססמאות, לא ניתן לחסל את הטרור.
התוצאה: יש טרור ואין שלום.
|
|
|
אביר לבן / טור אישי
