|
|
|
סמרטוט אדום
גדעון ספירו
יום ראשון 12 בינואר 2003
הון ושלטון
פרשת השחיתות החדשה בה מסובך עתה ראש הממשלה שרון, אותה הלוואה חשודה של מיליון וחצי דולר שקיבל לדבריו מידידו המיליונר המתגורר בדרום אפריקה, סיריל קרן, מעלה שוב על סדר היום את סוגיית קשרי הגומלין בין הון לשלטון.
מעבר לחשדות הפליליים, אותם חייבת לחקור המשטרה, הקשרים ההדוקים בין כרישי ממון לפוליטיקאים, אינם רק אופייניים לשרון. הם חוצים את המערכת הפוליטית. גם למיצנע המיליונרים שלו, גד זאבי הוא אחד מהם.
בעניין זה, כמו בכמה דברים אחרים שאינם ראויים לחיקוי, העתיקה ישראל את המצב בארה''ב. שם, הקשרים בין הון לשלטון הגיעו לרמה כה הדוקה, עד אינם מאפשרים למי שאינו נימנה עם אצולת הממון או סמוך על שולחנם, להתמודד למשרה ציבורית.
לאור העובדה שלא מעט ישראלים, בארץ ובחו''ל, מופיעים כחסידים שוטים של הדמוקרטיה האמריקנית, ראוי לומר כמה מלים מצננות שמאירות באור יותר מציאותי את הדמוקרטיה האמריקנית.
נתחיל בכך, שהדמוקרטיה האמריקנית היא בעצם משטר ללא אלטרנטיבות של ממש. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים משועבדים לקפיטליזם האמריקני, ורואים בו את פסגת החלום האנושי. ההבדלים בין שתי המפלגות, ככל שנוגע לנושאים שבמהות המשטר, משטר שמעלה על נס את הטייקונים הכלכליים, הוא שולי. הוא דומה להבדלים שהיו בין הקומוניזם הסובייטי לעמיתו המזרח גרמני.
הנשיא בוש , כמו קודמו קלינטון, כמו קודמו בוש האב, כמו קודמו רייגן וכו', קשורים בטבורם לעסקים ולחברות הגדולות. לכל אחד היתלוותה שערוריה כספית או כלכלית כזו או אחרת.
בדמוקרטיה האמריקנית ההשתתפות בבחירות לא עולה בדרך כלל על חמישים אחוזים מהאזרחים. הדמוקרטיה האמריקנית דואגת לכך שהפערים בין עשירים לעניים יהיו כה אדירים, עד שבארץ העשירה הזו יש איי ענק של עוני ודלות המזכירים את העולם השלישי.
וכמובן שמבין אותם חמישים אחוזים שלא משתתפים בבחירות ובהכרעות הציבוריות, חלקם של העניים הוא רב ועצום.
הדמוקרטיה האמריקנית היא גם לא נקייה. בבחירות האחרונות ניבחר הנשיא בוש על ידי מיעוט הקולות כתוצאה משחיתויות וזיופים, שקיבלו בסופו של דבר את ברכת בית המשפט העליון השמרני והימני.
הדמוקרטיה האמריקנית היא חברה אלימה, כוחנית, בה כל זב ומצורע רשאי להחזיק נשק, עם מספר האסירים הגדול ביותר ביחס לאוכלוסיה בעולם הדמוקרטי - למעלה משני מיליון אסירים.
בדמוקרטיה האמריקנית בתי הסוהר עברו הפרטה, ויש לבעלי בתי הסוהר עניין בהרבה אסירים שיקבלו כמה שפחות. הסיסמא: להשקיע כמה שפחות, להרוויח כמה שיותר.
בדמוקרטיה האמריקנית יש אמנם חופש עיתונות, במובן זה שכל אחד רשאי להוציא עיתון, אבל הרוב המכריע של התקשורת ההמונית, כתובה כמו אלקטרונית, משדרת פחות או יותר באותם קווי מיתחם שאינם חורגים מקידוש הבעלות הפרטית והמשטר הקפיטליסטי.
הדמוקרטיה האמריקנית היא חברה עם הרבה עוולות ומעט סולידרריות; עם עולם תחתון מפותח, עם מאפיות, עם כמות נרצחים הגדולה ביותר בעולם המערבי.
הדמוקרטיה האמריקנית היא חברה מלחמתית, מייצרת את מספר כלי המשחית הגדול בעולם ומייצאת אותם לעשרות מדינות. רווחי המלחמה הם מרכיב חשוב בכלכלה האמריקנית.
בימים אלה אנו רואים עוד הדגמה כיצד נשיא אמריקני שניבחר כתוצאה משחיתות מוביל את ארצו ומנסה לגרור את העולם לעוד מלחמה שעלולה להבעיר את אזורנו עד כדי השמדה.
זכויות אזרח בארה''ב הולכות ומתמסמסות, אנשים נעצרים ללא משפט, נשארים חודשים במעצר מינהלי, והתיוג האתני המפלה שוב מושל בכיפה.
הדמוקרטיה האמריקנית לא מכבדת חיי אדם. מספר המוצאים להורג ברשיון מטעם המדינה הוא הגבוה בעולם המערבי.
מערכת המשפט האמריקנית היא טובה לעשירים וקטלנית לעניים ולמיעוטים. לכן המוצאים להורג הם בחלקם הגדול שחורים והיספנים, שלאחר הוצאתם להורג מתברר כי היו ביניהם גם חפים מפשע. וזו רשימה חלקית מאד של הפגמים בדמוקרטיה האמריקנית.
יש גם דברים טובים בדמוקרטיה האמריקנית, שלהם אקדיש טור אחר, אבל אלה לא כל כך רלבנטים לישראל, כי בישראל הולך ומשתלט הצד האפל של הדמוקרטיה האמריקנית, וכמו שקורה לעתים אצלנו, אנחנו נעשה את זה הרבה יותר גרוע מאשר בארה''ב.
למנוע אסון - לכבול את שרון
בישראל ובעולם מתנהל דיון ער בסוגייה: מה יעשה סדאם כאשר יהיה נתון במצוקה וגבו אל הקיר? האם ישתמש בנשק השמדה המוני בבחינת תמות נפשי עם פלשתים?
כמעט ולא מתנהל דיון מקביל בשאלה, מה יעשה שרון במצב של מצוקה? אם בכל הקשור לסדאם זהו ויכוח על מצב עתידי, והיה וארה''ב תתחיל במלחמה, הרי לגביי שרון זהו כבר מצב עכשווי.
הפרסומים היומיומיים על שחיתויות שרון והליכוד, ההאשמות כלפיו כי הכניס את העולם התחתון לפוליטיקה, הדרישות הגוברות להתפטרותו וכו', מכניסות אותו ללחץ לא נורמלי. הדבר ניכר במסיבת העיתונאים שכינס, ובה לא ענה על אף שאלה, והשאיר את כל החשדות על כנם.
האיש הלחוץ הזה, שרוצה להיבחר בעוד מספר שבועות ולזכות ברוב, רואה כיצד הסקרים שלו פחות ופחות ידידותיים. מה הוא זומם עתה? מה עובר בראש של האיש המסוכן הזה שכבר סיבך אותנו במלחמות? שרון זה לא סדאם. שרון בניגוד לסדאם שולט על צבא גדול חזק ומצוייד היטב, שרון בניגוד לסדאם שולט על ארסנל אדיר של נשק השמדה המוני: מאות פצצות אטומיות, נשק כימי שכולל את כל הגזים שניתן להעלות על הדעת, נשק ביולוגי הכולל מיליארדי חיידקים של המחלות הנוראות ביותר שמהווים את התשתית לנשק הביולוגי המיוצר במכון הביולוגי בנס ציונה.
מה מתכנן לנו מוחו האפל של האיש? על איזה מבצע גרנדיוזי עובדים עתה במשרד ראש הממשלה, בתקווה כי הוא יחזיר את הפופולריות שלו ויסיט את תשומת הלב מהשחיתויות של שרון?
האם יש איזו יד מרסנת בסביבתו של שרון? האם אני סתם מפחד מהסתבכות נוספת אליה ניסחף ביוזמת שרון? הלוואי ופחדיי יתבררו כפחדי שווא.
עניים ובוזזים
היום פורסם בעיתונות כי שלושה צנחנים נעצרו כחשודים בביזה מבתיהם של פלסטינים לאחר שנימצאו ברשותם תכשיטים, מציתים וכסף מזומן.
השלושה טענו כי עשו זאת בגלל שמשפחתם נתונה במצוקה.
בידיעה נימסר כי מדובר בתופעה רחבה וצפויים מעצרים נוספים.
הנה לנו שילוב הרסני. צבא כיבוש שחייליו עניים בוזזים מבתיהם של הנכבשים רכוש וכספים כדי לעזור למשפחותיהם.
אילו המיליארדים המושקעים במבצעי הכיבוש וההתנחלויות היו מנותבים לשיפור המצב הכלכלי בחברה הישראלית, היינו קוטפים שני יתרונות: אין כיבוש ואין עוני.
מיצנע הפטריוט
יו''ר מפלגת העבודה עמרם מיצנע התקבל לשיחה אצל ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר. זה היה הסיפתח הבינלאומי של מיצנע בתפקיד יו''ר המפלגה.
שרון הביע רוגז על הפגישה, אבל הוא דווקא צריך לברך עליה. מיצנע נידבק בחידק הטורף התוקף לא מעט ישראלים שעה שהם נוסעים לחו''ל: סטרפטוקוקוס מקבוצת פטריוטיסמוס. אז מה עשה שם מיצנע עם טוני בלייר? ביקש לזרז ייצוא ביחוני לישראל שבריטניה החליטה לעכב בגלל פשעי המלחמה של ישראל בשטחים הכבושים, וכן ביטא מיצנע הבנה למדיניותו של שרון שהחליט למנוע ממשלחת פלסטינית לצאת ללונדון לכנס שידו ברפורמות ברשות הפלסטינית.
אם כך הוא מתנהג באופוזיציה, מה יקרה אם יהיה בממשלה?
|
|
|
סמרטוט אדום / טור שבועי
