|
|
|
תהליך בחירת הנבחרים
אלברט שבות
אלברט שבות חזר להכות שנית...
היום הוא ה- 19 לדצמבר 2002, כחודשיים לפני הבחירות. אין צורך להזכיר שוב את פרטי הפרשות העסיסיות, שנרקמו לאחרונה סביב המשחק הדמוקרטי, ה''פריימריס''. התבוננות מרירה במתרחש הביאה אותי למחשבה מסויימת:
קומץ קטן של אנשים, מספר מועט של אנשים, קובע מי ייצג עם שלם! אני מדבר למשל על מרכז הליכוד, שמונה כאלפיים איש, והוא קובע את רשימת המועמדים שעתידים לייצג כארבעים אחוז מתושבי ישראל בכנסת, ולחוקק בשמם חוקים. יתכן וחברי מרכז המערך מונים עשרות אלפים, או חברי המרכז של המפד''ל מונים פחות, אולם העיקרון המקומם בעינו עומד: מי הסמיך קבוצה זו או אחרת, מי האציל לה את הסמכות, לקבוע בשמי או בשמו איך תראה המפה האנושית שתייצג אותי? האם מהלך כזה תואם את הרוח הדמוקרטית שניזון ממנה - למרבה האירוניה?!
אינני מנסה בזאת למחות על ''אינטרסים אישיים'' או ''אינטרסים בלתי תמימים'' שמניעים חברי מרכז זה או אחר, מהלך כזה או אחר... יתכן מאוד שהדבר מייצג מום חברתי שהתפתח עד ל''שפל'' שכזה.
כן! הנני למחות ולהתקומם כנגד התופעה של קבוצה של חברי מרכז מצומצמת, שתקבע בשמי מי יהיה הנציג ''שלי'' בכנסת, איך ייראה ומהו שמו ושם משפחתו, וזאת נוכח העובדה היחידה בשטח: לא היכרתי את חבר המרכז הזה שפועל בשמי, לא בחרתי בו וגם לא הסמכתי אותו.
הרעיון - להלן - שפיתחתי נושם מאותו האוויר שמילא את ראותי לעיל: *אני* רוצה לבחור בחבר המרכז שעתיד להשפיע על מהלכים חשובים בחיי! אני ולא אף אדם אחר. עתידי, על כל מרכיביו ותסביכיו, הינו באחריותי הבלעדית.
להלן הרעיון בקווים רחבים:
יתקיימו בחירות מרכזיות ארציות, בהם האזרח יבחר במועצה לאומית מצומצמת (2000 נציג, למשל), שתייצג אותו ויסמיך אותה לבחור בשמו את 120 חברי הכנסת. הח''כים יבחרו בראש הממשלה שירכיב את הממשלה.
שאלה מתבקשת: ומדוע לא יבחר האזרח ישירות את 120 הח''כים?
תשובה: כי אז ייפתח פתח למועמדים לנהל קמפיין יקר ויוקרתי (כדוגמת השיטה העכשוית, או השיטה הקפיטליסטית האמריקאית), והרי זה נוגד את מטרתנו המוצהרת: הזדמנות שווה לכל מועמד, עם אמצעים או בלעדיהם. ההבהרות הבאות יאירו, בין היתר, את הנקודה.
הבחירות, נאמר, ב- 3 לפברואר 2003, והאזרח שמעון השכים קום לכבוד יום הבחירות למועצה הלאומית. הוא הצטייד ברשימה בת 10 נציגים (המספרים ייקבעו ע''י אנשי מקצוע שייעסקו במלאכה) והלך אל הקלפי לבחור בנציגיו האישיים. את רשימת הנציגים המלאה (מועמדים) - קיבל בדואר מבעוד מועד, והיה לו זמן כחודש על מנת לשקול ולהחליט באיזו רשימה יצטייד ביום הבחירות.
רשימת המועמדים לנציגות המועצה הלאומית (חוברת שתזכיר את 'דפי זהב') , תוכן ותופץ במימון ממשלתי. היא תופיע אוטומטית על פי תוכנת מחשב שתוזן מהנתונים הרשמיים של המדינה.
התוכנה תפלוט את שמות המועמדים, העונים על הקריטריונים הבאים:
- כל אזרח ישראלי.
- החל מגיל 35 שנה ויום.
- שעשה שרות צבאי.
- חי בארץ ברציפות במשך 15 שנים האחרונות.
- בעל תעודת יושר מרשויות המדינה (שלא הורשע בדין מעודו).
- שלא השתחרר מהצבא עקב סעיף 21 נפשי.
עם זאת, זכותו של כל אזרח לבקש להוריד את שמו מהרשימה, מתוך אחת משתי הסיבות:
א'- רצונו האישי.
ב'- כוונתו להגיש מועמדותו לכהונת ח''כ. וזה מביא אותנו ''לחוברת'' השנייה, שגם תונפק ע''י המדינה: ''חוברת המועמדים לחברי כנסת ישראל'':
כל אזרח ישראלי, שמצהיר לשמור אמונים למדינת ישראל וחוקיה, זכאי להגיש בקשה להכלל בחוברת המועמדים, בתנאי שהגיש את בקשתו בזמן להיגרע מרשימת המועמדים לנציגות המועצה הלאומית (אין להופיע בשתי הרשימות ביחד).
הערה: על יד כל שם של מועמד לכנסת, יופיע בסוגריים את שם המפלגה אליה שייך, או (עצמאי).
כמובן, וועדת בחירות בראשות שופט, תלווה את כל התהליך ותפקח עליו, תבדוק ותשפוט.
לסיכום, חברי המועצה הלאומית שנבחרה (מעין חבר מושבעים לאומי) שמונה 2000 נציג (כפי שאני רואה אותה) מכל הארץ - ללא הקצבה לדרום או לנגב, אלא נציגות כמקשה אחת - יוטל על כל חבריה להתייצב ביום מסויים ולבחור את כל 120 הח''כים של ישראל, באופן אינדיוודואלי. האחריות המוטלת עליהם, מטבע הדברים, תהייה כבדה מנשוא. כל אחד מהם יבחר ויפעל בשם רבבות, והפעם: בשליחותנו! באחריותנו.
הייתי מציע לשים שלט על כל פתח קלפי, ביום בו אמורים להכנס אנשי המועצה, שליחי העם, להכנס ולהצביע: ''כניסה לאנשי אמת שונאי בצע''. זוהי למעשה כוונת שולחיהם, והשלט יזכיר להם את יראת השליחות, גם יסמל אותה.
עד כאן הצעתי הקונקרטית, וכפי שהזכרתי בפתח הדברים אני רואה בנסיבות הקיימות חשיבות לפרסם את ההודעה הזו, (הסיבות הנגזרות גם התוצאות הצפויות ידברו בעד עצמן), בערוצי התקשורת הכתובה ובאופן מיידי.
להלן קישור להודעתי בקשר למאמר זה בלוח המודעות.
אלברט שבות
קישורים:
הודעה ציבורית לחברי הפורום
|
|
|
תהליך בחירת הנבחרים
