|
|
|
מתנחל שקוף
אליצור סגל
נפילתו של יהודה המקבי
מעל עפרה נמצא הר בעל חצור. זה ההר הגבוה ביותר באזור. ועליו בסיס חיל מודיעין אחד החשובים ביותר בארץ ישראל המערבית. לפי מגילה חיצונית לבראשית שנתגלתה בקומראן כאן נכרתה ברית בין הבתרים עם אברהם אבינו. קיימת אומנם גירסה מאוחרת יותר הקובעת את מקום ברית בין הבתרים על כתף החרמון ובמקום זה הוקם לפני מספר שנים גם בית כנסת. אבל המסורת של המגילה החיצונית לבראשית קדומה בהרבה - מימי הבית השני, ולדעתי גם הגיונית יותר. משום שאברהם הסתובב באזור זה לעומת זאת לא ידוע לנו שאברהם גר באזור החרמון.
לפי השערות החוקרים במקום זה התחולל הקרב האחרון של יהודה המקבי ופה הוא נפל בחרב בקחידס.
והיום בימי חנוכה אלו, בימים ההם בזמן הזה, נתאר כאן בקצרה את השערותיהם של החוקרים מדוע נפל כאן יהודה המקבי.
המרד החשמונאי שפרץ במודיעין פרץ בצורה רגשית וחסרת חשבונות - מתיתיהו שחט את המתיוון שבא להקריב חזיר ובניו המיתו את החילים המתיוונים שליוו את הבוגד (אגב, כשביקרתי פעם בתל אביב ראיתי שברחוב החשמונאים יש חנות של מעדני מזרע, ברור לחלוטין מה מתיתיהו הזקן וחמשת בניו היו עושים אילו באו לבקר ברחוב הקרוי על שמם).
אולם המשך המרד והצלחתו התאפשרו כתוצאה מבניית קואליציה מסובכת שנבנתה, במודע או שלא במודע, על ידי החשמונאים. נפילת המדינה החשמונאית, לא פחות משבאה בגלל המכה הרומאית מבחוץ, באה כתוצאה מהתפוררות הקואליציה החברתית שהחזיקה אותה מבפנים.
מקובל על החוקרים לומר שהיו ארבע שכבות חברתיות בקואליציה זו.
האחת, עמי הארץ - לפי המשוער זו היתה הקבוצה הגדולה ביותר. מדובר באנשים ששמרו על מסורת אבות במסירות נפש ובעקשנות. שמרנים כמשמעם. אנשים אלו פשוט רצו לחיות בשקט במנהגי אבותיהם. גזרות השמד של אנטיוכוס קוממו אותם והפכו אותם למורדים פעילים.
הקבוצה השניה הם כהנים ולויים הקשורים בעבודת המקדש. בעיניהם המשכיות עבודת המקדש היתה העיקר והפגיעה העיקרית בהם היתה הפיכת במקדש למקדשו של זאוס.
הקבוצה השלישית היתה מתיוונים לאומיים. אנשים שקימו קשר הדוק עם הסביבה ההלניסטית. כפי הנראה היו ביניהם גם נישואי תערובת, אבל הם אהבו את עמם והתערבותו של אנטיוכוס היתה שנואה עליהם. קבוצה זו תרמה לחשמונאים תרומה איכותית מכרעת בכך שהיתה צינור קשר עם העולם ההלניסטי. אנשים אלו קיימו את שרות החוץ של החשמונאים ויצרו קשרים עם ספרטה, עם מצרים והחשוב ביותר - עם רומא. גם בתחום הצבאי הם היו צינור הקשר למעבר ידע צבאי מהעולם שמסביב לצבא החשמונאי.
הקבוצה הרביעית היתה החשמונאים עצמם - לוחמי חרות דתית, מדינית ומקדשית כאחד. הקואליציה החשמונאית הרחבה הזו דחקה את המתיוונים אוהדי אנטיוכוס לפינה שבה הברירה היחידה שהיתה להם היתה בגידה לאומית ודתית, תוך שיתוף פעולה עם האויב שבחוץ, וכך הכשירה את הדרך לחיסולה של הקבוצה הבוגדנית הזו.
כל פעם שאחד המרכיבים בקואליציה החשמונאית פרש או הופרש, היתה התוצאה המיידית תבוסה בשדה הקרב.
ערב הקרב עם בקחידס עמד יהודה המקבי בפעם הראשונה במצב מאוד לא נוח. גזרות השמד הופסקו כליל וחידושן לא עמד על הפרק. בקחידס גם הבטיח את חסינותו של בית המקדש. שני צעדים אלו שללו מחשמונאים חלק גדול מהצדקתם הקרבית. הצעד האחרון של בקחידס היה טבח באוכלוסיה היהודית של הר ביתאל כדי לאלץ את יהודה המקבי להתיצב לקרב בתנאים שיוכתבו על ידי בקחידס. יהודה המקבי באמת לא ראה לעצמו אפשרות לעמוד מנגד ונפל בקרב.
אולם גדלותם של החמונאים הוכחה בכך שנפילתו של יהודה לא היתה סוף פסוק. החשמונאים המשיכו במלחמתם כנרדפים עד שבקחידס העדיף בסופו של דבר להגיע עמם להסדר. הסדר שלאחר מכן שימש אותם בעלותם חזרה לירושלים וכינונה מחדש של העצמאות היהודית.
קצת חומר קריאה מומלץ - מלבד ספרי החשמונאים אני ממליץ על מחקרו של בצלאל בר כוכבא 'מלחמות יהודה המכבי'. וכן של פרלמן במכבים.
חנוכה שמח
אליצור
|
|
|
מתנחל שקוף / טור שבועי
