לכל מקש במקלדת יש ארבעה מצבים:
פרישת המקשים לעיל מראה את המקשים העבריים. הספרות וסימני הפיסוק זהים במיקומם לדבוראק אנגלי, פרט לסימן [;].
מיקומי האותיות זהים לאלה שבמקלדות קראטון רגילות, פרט לאות [ק].
הפרישה לעיל מראה את המקלדת במצב Shift. כאשר מקש ה-Shift מוחזק, המקלדת זהה בכל למקלדת דבוראק אנגלית במצב Shift.
מקש ה-Alt הימני (הנקרא גם AltGr) מאפשר את כל סימני הניקוד העברי בשורה העליונה. סדר המקשים תואם לזה של מיקרוסופט, אך ללא צורך בשימוש במקש ה-Caps או בלהטוטי מקלדת אחרים. בנוסף מתאפשר סימן ה-[;] (משמאל למטה), הליגטורות היידיות [װ] [ױ] [ײ], סימני מטבע ($ ₪ £ €) סימני זכויות יוצרים וסימן רשום. מקף עברי אמיתי [־] נמצא בשורה השניה במקש השני מימין. בשורה השלישית מימין נמצא קו מפריד ארוך [–].
בשני המקשים שמעל האות [ש] מתאפשר כעת ניקוד ש' ימנית ו-ש' שמאלית, זאת בנוסף למיקומים הרגילים שקבעה מיקרוסופט. אני מוצא שזה מיקום הרבה יותר אינטואיטיבי למקשים אלה.
במצב שבו מוחזקים מקש ה-Alt הימני ומקש ה-Shift בו-זמנית, מתאפשר סימן הרפה (מעל סימן הדגש, כפי שמחייב ההיגיון ולא במיקום שנקבע על-ידי מיקרוסופט). כמו כן מתאפשרים גרש עברי אמיתי וגרשיים עבריים אמיתיים בשורה העליונה משמאל (לתווים אלה יש שימוש מוגבל, היות שתווים דומים להם קיימים כסימני פיסוק רגילים). בנוסף, ניתן להפיק חטפים הנמצאים מעל התנועות המקבילות להם, וזאת בנוסף למיקום שקבעה מיקרוסופט.
בשורה השניה משמאל נמצאות מרכאות עבריות פותחות, מרכאות סוגרות ומרכאות אנגליות פותחות.
בשורה השלישית מימין נמצא קו מפריד ארוך מאד (em-dash). לא כל גופני המחשב תומכים בו.